החלטה בתיק בש"א 1340/05

עניינה של החלטה זו בשלוש בקשות. האחת, בש"א 1340/05 להורות לנתבע 1 להמציא מסמכים ונתונים, כמפורט בבקשה. השניה, בש"א 14528/05 בה מתבקש בית המשפט להתיר את תיקון כתב התביעה. השלישית, בש"א 2917/06, למתן פסק דין חלקי בהתאם להוראת סעיף 42 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א - 1971 (להלן: "פקודת הראיות").

העובדות:

ביום 20.12.2001 הגישו המבקשים תובענה כנגד המשיבים על סך של -.78,888,102 ש"ח. בכתב התביעה נטען כי לפני כ-6 שנים גילו המבקשים כי בסניף "חברון" של בנק המזרחי המאוחד בע"מ בבני ברק, בוצעו במשך שנים עבירות של זיוף, גניבה ומירמה בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח, דולרים ומניות על ידי הבנק  ופקידיו, וביניהם משיב 2.

המבקשים טוענים כי עיקר המעשים נעשו בחשבונותיהם וכי במשך כל השנים בהם התרחשו המעשים הנטענים, איש ממנהלי הסניף, עובדיו וההנהלה הראשית שלו, לא גילה עניין ולא בדק את שהתרחש בסניף הבנק. גם לאחר שהמעשים נתגלו על ידי מבקש 1, לא עשה הבנק דבר על מנת להטיב עם הנזקים שנגרמו ללקוחות שנפגעו כתוצאה ממעשי פקידי הבנק.

טענה נוספת העולה מכתבי הטענות היא כי על אף גילוי מעשי השחיתות, לא עושה הבנק דבר לשם פיצוי הלקוחות שנפגעו, אלא שהוא פועל לכסות, להסתיר ולהטיב מצבו על חשבון בעלי החשבונות שנפגעו מהמעשים.

בש"א 1340/05

טענות המבקשים

המבקשים טוענים כי מזה זמן רב הם שבים ופונים למשיב על מנת שהאחרון יחשוף את המסמכים המצויים בארכיב הבנק. בבקשתם מזכירים המבקשים 8 פניות במכתבי דרישה למשיב 1 לחשוף מסמכים מסוגים שונים שלא נענו. המבקשים מפרטים את המסמכים שברצונם לקבל ממשיב 1 בהתאם למועדי פניותיהם אליו.

טענות המשיב 1:

משיב 1 טוען כי דין הבקשה להידחות היות ומדובר "ברשימת מכולת" של מסמכים, שאינה מפורטת וכי הבקשה אינה מגובה בתצהיר. עוד נטען כי מדובר בניסיון לבצע "דיג של ראיות" על מנת לבדוק האם יש להם צורך לתקן את כתבי טענותיהם.

טוען משיב 1 כי המסמכים המבוקשים אינם רלבנטיים למחלוקת בין הצדדים, וכי על המבקשים לשכנע את בית המשפט ברלבנטיות המסמכים ובעמידתם בתנאי תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. טוען משיב 1 כי המבקשים לא עשו דבר על מנת להרים את נטל השכנוע.

לגופו של עניין טוען משיב 1 כי באשר לחלק מן המסמכים הוא פעל בהתאם להנחיית בית המשפט; באשר למסמכים נוספים טוען משיב 1 כי העבירם לידי ב"כ המבקשים. לגבי חלק מן המסמכים המבוקשים טוען משיב / כי למעשה מבוקש ממנו לערוך רשימות לנוחות המבקשים וכי דבר זה אינו עולה בקנה אחד עם הליך גילוי המסמכים, שכן מדובר בבקשה מכבידה. יתרה מכך, על משיב 1 כמוסד בנקאי חלה חובת סודיות ואין הוא מוסמך למסור את הפרטים המבוקשים בחשבונות לקוחותיו ופרטיהם האישיים.

באשר למסמכים שהוזכרו בעדותו של מר לורבר, מנהל הארכיב המרכזי של הבנק, נטען כי עדותו ניתנה לצורך דיון בבקשה למחיקת כתב ההגנה, וכי ביום 1.8.2004 ניתנה החלטה הדוחה בקשה זו, במסגרתה קבע בית המשפט כי הרושם שהותיר העד חיובי וכי המשיב 1 מסר לצד שכנגד מסמכים רבים, ואין מקום לאחר שנסגרה הבקשה לשמה הובא העד לעדות, לשוב ולהורות לחשוף מסמכים שהוזכרו בעדות זו.

באשר להודעות ממוחשבות שב משיב 1 וטוען, כי ניתן לאחזר הודעות אלה רק מאמצע שנת 1996, וגם עניין זה נדון והכרע על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 1.8.2004.

לגבי שאר הבקשות, שב וטוען משיב 1 כי העביר לידי המבקשים את כל המסמכים שהיו ברשותו. ישנם מסמכים שנתבקשו ואשר מחשבי הבנק אינם מסוגלים לאחזר ויש פעולות שבגינן לא ידעו את המבקשים ועל כן לא ניתן להמציא הודעות אלו. באשר למסמכים נוספים נטען כי הבקשות סתמיות, אינן מפורטות ונראה כי מדובר בניסיון "דיג" של מסמכים.

באשר לתמלילים של ההוראות הטלפוניות - טוען משיב 1 כי אין לו התנגדות לחשוף מידע זה, אולם הוא מבקש כי בית המשפט יקצה לצורך כך 90 יום.

בש"א 14528/05

טענות המבקשים

טוענים המבקשים כי גם עתה, ולמרות שחלף זמן רב מאז הגשת כתב התביעה, עדיין לא נמסרו לידיהם כל המסמכים הרלבנטיים שנתבקשו במסגרת כתב התביעה המקורי. על אף שמסמכים רבים חסרים, מבוקש להורות על תיקון כתב התביעה מאחר והמעשים שנעשו במסגרת סניף "חברון" של המשיב 1 הינם מעשים חסרי תקדים בהיקפם, שנמשכו מספר שנים תוך ניצול המבקשים. לטענתם, האמור מעצים את חומרת מעשי המשיב 1, שפועל לשם הסתרה והענקת כסות למבצעי המעשים, התנהגות המעמידה אותו, בין במישרין ובין בעקיפין, כשותף פעיל למעשי השחיתות שנעשו בבנק.

לאור המסמכים שהיו בידי המבקשים והמסמכים שנמסרו להם על ידי משיב 1, מבוקש לתקן את כתב התביעה, כך שיתוקן סכום התביעה, יוספו תיקונים המתייחסים לכמות המסמכים שנחשפו בפני המבקשים, כך שיובהר מלוא חומרת מעשיהם של המשיבים. עוד מבוקש לתקן את כתב התביעה כך שיובהרו הפרטים הקשורים לזיוף הלוואות ואי חוקיות של העברת כספים, כל זאת בהסתמך על המסמכים. התיקון המבוקש נועד כדי ליתן תמונה באשר לרכישת מניות ואופציות ומסחר בהן ללא אישור וידיעת המבקשים.

טענות המשיב 1

נטען כי תיקון כתב התביעה טומן בחובו הוספת טענות ועובדות חדשות, שלא הופיעו בכתב התביעה המקורי, וכי המבקשים לא נימקו דיה ולא שכנעו מדוע יש להתיר הוספת עובדות וטענות אלה. עוד נטען כי מהבקשה עולות טענות שאין מקומן במסגרת בקשה זו, ואשר נטען כי מטרתן להשחיר את פני המשיב 1.

נטען כי בעת הגשת כתב התביעה המקורי היו בידי המבקשים מסמכים רבים שהועברו עליהם. בין היתר הועברו דפי החשבון שעליהם נסמכו הטענות בדבר הפעולות החשבוניות שנעשו, כך לטענתם. עתה, במסגרת התיקונים המבוקשים, נראה כי חלקם הגדול של התיקונים המבוקשים, עוסקים  בטענות הנוגעות לפעולות מסוימות בניירות ערך, בשונה מהפעולות שנטענו בכתב התביעה המקורי ועל כן אין להתיר תיקונים אלה, שכן הזמן להעלות טענות כנגד הפעולות שנעשו היה בכתב התביעה המקורי, שכן לא מצויה כל סיבה המצדיקה שיהוי בהעלאת הטענות במסגרת תיקון כתב התביעה.

עוד טוען משיב 1 כי הבקשה והתצהיר הנלווה לה, אינם מסבירים כראוי מדוע לא הוכללו הטענות המבוקשות בתיקון במסגרת כתב התביעה המקורי וכי הבקשה לתיקון אינה עומדת בדרישה בסיסית ומהותית המפורטת בחקיקה ובפסיקה.  נטען כי לא פורט על סמך אלו מסמכים ונתונים מבוקש התיקון, ומתי הגיעו המסמכים לידי המבקשים. במיוחד חסר הפירוט המיוחד הנדרש כאשר מועלות טענות מרמה, בהתאם לתקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

לטענת המשיב 1 עיקר התיקונים המבוקשים על ידי המבקשים, קשורים לטענות שנתיישנו, שכן מדובר בפעולות שבוצעו למעלה מ- 7 שנים עובר למועד הגשת הבקשה לתיקון.